תרפיית הקרניו-סקראל פותחה בתחילת המאה הקודמת על ידי רופא אמריקאי בשם ויליאם סזרלנד. מאז, היא פתחה אפשרויות חדשות לאבחון וטיפול בבעיות רבות, שהרפואה הקונבציונלית לא מצליחה למצוא להן פתרון, כגון הפרעות בהתפתחות, ביות מוטוריות אצל ילדים, בעיות קשב וריכוז ועוד, וכן בעיות שרבים באוכלוסיה סובלים מהן, כגון כאבי ראש, סחרחורות ועוד. בניסיון הרפואי היום-יומי של רופאים ומומחים רבים, ניתן לפגוש מספר רב של חולים שיש להם תלונות אשר סיבתן נשארת ללא אבחנה.
"הפגיעות במערכת הקרניו- סקראלית עלולות להיווצר כתוצאה מתאונות רבות, כולל תאונות דרכים, תאונות עבודה ותאונות שגרתיות. אבל המקור הראשון לפגיעות הוא כבר בהיריון ובלידה. כך, למשל, עלולות להיווצר בעיות כאשר בסוף ההיריון האישה מדממת, ונוצר מיעוט מי שפיר, מה שיוצר לחץ על הגולגולת של התינוק.
בעיות נוספות עלולות להיווצר כאשר ראש התינוק גדול מדי, במצבים של לידת ואקום. לידת עכוז או בלידה בניתוח קיסרי, שבה נוצר, בעת החיתוך של הרחם, פער בין הלחץ בתוך הרחם לבין הלחץ מחוצה לו. חלק מן הפגיעות מתרחשות אחרי לידה, כאשר התינוק קטן מאד. נפילה מן המיטה לדוגמה, היא מסוכנת מאד, וכך גם הרמה של תינוק מבלי לתמוך בראשו".
ד"ר לויט מציג מספר סימנים שעלולים להעיד על פגיעות במערכת הקרניו-סקראלית:
"מצבים שבהם התינוק בוכה ועצבני כל הזמן, מזיז את ראשו מצד לצד וכאילו "מרביץ" לעצמו בראש, כאשר הוא מרייר הרבה מאד, לא מצליח למקד את ראייתו, לא מצליח לאחוז חפצים בידו וסובל מחוסר קואורדינציה, צריכים להדליק אצל ההורים נורה אדומה, שמדובר בפגיעה במערכת הקרניו- סקראלית. אצל ילדים גדולים יותר הפגיעה יכולה להתבטא בדרגות שונות, החל מנכות או אבחנה של פיגור, וכלה במצבים קלים יותר, של בעיות בתקשורת, ביות במוטוריקה העדינה, בקשב ובריכוז, עצבנות וחוסר קשר עם ילדים".