русский המרכז לשיקום והתפתחות הילד
הורים מספרים
טיפול בילדים אוטיסטים
בעיות התפתחות
סיפורי הצלחה וידאו
שיטת הקרניו-סקראל

"חיים אחרים" ינואר 1999

מסע בעקבות ה"קרניו-סקרל".

מה תפקידו של נוזל עמוד השדרה, ואיך טיפול נכון בו מביא אותנו למצב משופר מכל הבחינות. עם השאלה הפשוטה הזאת יצאה סמבודהי לדרך, מצאה את עצמה עם תובנות חדשות ועם עמוד שדרה מחוזק.

סמבודהי

סביר להניח שאילו הייתי יודעת לאן אתגלגל עם כתיבת הכתבה על שיטת טיפול בשם "קרניו-סקרל", הייתי מוותרת על כל הרעיון מראש. אך מכיוון שנחישות והתמדה הם מהנושאים הכואבים והמרכזיים בחיי כרגע, נעתרתי לקשיים ודבקתי במשימה.
הקרניו-סקרל היא שיטת טיפול שמתבססת על מערכת של נוזל מוחי- שדרתי המקיף את המוח וזורם בעמוד השדרה. זוהי שיטת אבחון וטיפול עדינה ואפקטיבית, שמטפלת בקשת רחבה של סימפטומים, ובהם כאבי ראש, גב, בעיות הורמונליות ועוד כהנה וכהנה בעיות, שעד שלא תנסה לא תדע אם הקרניו יכול לטפל בהן.
שיטת הטיפול באמצעות הקרניו-סקרל עובדת ישירות עם המקור, מכיוון שהנוזל המוחי-שדרתי מהווה את עיקר התזונה של המוח ושל מערכת העצבים שנובעת מחוט השדרה. והמוח, כולנו כבר יודעים, אחראי על הכל. אז עם נגעת במקור שממנו מתחיל הכל, ניתן ביתר קלות לשנות דברים בפריפריה. זוהי גם תפיסתי לחיים: אם יש בעיות בחוץ עדיף להסתכל הכי עמוק שאפשר בפנים ולשנות משם. מספיק פעמים נכוויתי בניסיון לשנות את הנסיבות החיצוניות וברוב ייאוש הפניתי לבסוף את מבטי פנימה, ומה נדהמתי לגלות שהכל מתחיל אצלי ושחוץ אין שום בעיה. מספיק לשנות את נקודת ההשקפה וכל הבעיות נעלמות. מספיק לזהות איזו ציפייה נעלמת, והאכזבה שבאה בעקבותיה נושרת מעצמה.
רציתי לקחת את ה"קרניו-סקרל" כמשל לחיים, כמשל להתפתחות הרוחנית. שמחתי להשוות את מסלולו של הנוזל המוחי-שדרתי בגוף למסלול צמיחתנו הרוחנית במישור האנרגטי- מסע במעלה עמוד השדרה מהבסיס –הסקרל-ועד הגולגולת- הקרניו, מהצ'אקרה הראשונה ועד השביעית, מן הבוץ אל הלוטוס, ממצב של חוסר מודעות ועד ההארה. כל מי שקרא את הכתבה חשב שהיא אזוטרית מדי, וגם אני, מוכרחים להודות, גיליתי שריחפתי לי על כל מיני עננים ורעיונות לפני שהיה לי בסיס מוצק. רצה הגורל, ובדקה התשעים לפני שהתפרסמה הכתבה, קם קולה של המציאות ודרש עובדות מוצקות. דרך זאת גיליתי שוב את אחד המאפיינים הבולטים וההכרחיים בעלייה בסולם הרוח – איזון. צריך שתהיה אדמה לפני שמפתחים כנפיים. צריך שיהיו שורשים לעץ כדי שיוכל ללבלב. אז הרי לפניכם מסע של התפכחות בעקבות כתבה על נוזל.
לצורך הכנת הכתבה נפגשתי עם שלושה חברים שלמדו לטפל בקרניו-סקרל באשראם של אושה בפונה.ישבנו ארבעתנו, ארבעה יוצאי פונה, כדי לערוך מעין סימפוזיון בנושא. כל אחד משלושה מחובר לקניו-סקרל עמוק דרך הלב, ועד מהרה הפכה השיחה למשב רוח עליז וסוחף, עטור דברי שבח והלל על הקרניו, על פונה, אל אושו, על עצמנו והדרך הנפלאה שאנחנו עושים. בדיוק מה שלא כל כך נכון לכתבה עיתונאית שמתיימרת להביא עובדות אובייקטיביות ולא סופרלטיבים. זה נכון שפונה מקסימה , וזה נכון שדרך אושו עברתי טרנספורציה מדליקה, אבל יש עוד אלפי דרכים בחיים, וכל אחת מצוינת בזכות עצמה.

כך גיליתי עוד עובדת יסוד חשובה במסע-חשיבותה של הצניעות. לא כולם כמוני, מתברר, ולא כולם צריכים לקבל שטיפת מוח על פונה לארוחת בוקר. אז מה כל זה קשור לקרניו- סקרל? גם אני שואלת.
מערכת הקרניו-סקרל ( קרניו crown גולגולת, סקרל sacrum עצם העצה) היא מערכת חצי סגורה המורכבת מנוזל מוחי-שדרתי, שעוטף את המוח ומקיף אותו ואת כל מערכת העצבים המרכזית בגוף תנועת הנוזל מתחילה מעצם הספינואיד שבקדמת הגולגולת, הוא זורם דרך מרכז עמוד השדרה עד לסקרום ( עצם העצה שבבסיסו). הנוזל זורם בתוך קרום קשיח ( קרום המוח) , שנאחז בשתי נקודות בגולגולת, אחת בצוואר ואחת בעצם העצה (מה שמאפשר את חופש התנועה של עמוד השדרה). הרכב הנוזל דומה לזה של הפלסמה מלבד שינוי בהרכב המלחים והסוכרים שבו, והוא מהווה את עיקר התזונה של המוח ושל מערכת העצבים שנובעת מחוט השדרה. מערכת הקרניו- סקרל היא מרכזית בגוף, וזרימתה התקינה משפיעה על כל מערכות בגוף, משום שהיא כוללת בתוכה, בנוסף למוח ולחוט השדרה, את בלוטת יותרת המוח ואלה הם שולטים והאחראים, פחות או יותר, על כל מערכת העצבים בגוף. קצב הפעימות של תנועת הנוזל משתנה מאדם לאדם, הוא נע בין שמונה לשתים-עשה פעימות בדקה.
הנוזל מיוצר במוח התחתון, והוא זורם מתוך מערכת העצבים המרכזית אל מערכת עצבים חיצונית, כשכל עצב עטוף במעין שרוול חיצוני, שמלווה אותו עד שהוא נעלם. הנוזל זורם בתוך השרוול, כשזה מתפוגג, הנוזל מתמוסס והופך להיות נוזל בין תאי ( לימפטי), פעולה שנעה במחזוריות של שבע-שמונה שעות.
הגולגולת בראשנו מורכבת מ26 עצמות שכל אי -סימטרייה קטנה ביניהן משפיעה על תפקוד הגוף. כאשר עצמות הגולגולת מאבדות את יכולתן לנוע בהתאם למקצב הנוזל, נפגעת פעילות המערכת וסימפטומים עלולים אז לצוף בגוף. תנועה סדירה והרמונית בין עצמות הגולגולת הכרחית על מנת לאפשר את זרימת הנוזל והזין את כלי הדם העדינים בראש.
שיטת הטיפול באמצעות הקרניו-סקרל פותחה לפני שבעים שנה בידי אוסטיאופת אמריקני בשם סאתרלנד ( Sutherland ) שגילה שקיימת תנועה בין עצמות הגולגולת, אפילו אצל מבוגרים. תנועה זו היא תוצאה של קצב איטי מגשימה, מסאתרלנד קרא לו "הנשימה הראשונית". סאתלרלנד גילה שאיכותו ותדירותו של קצב נשימה זה מספק אפשרויות נרחבות. של אבחון וטיפול. בשנות השמונים התוודע לתופעה הזו רופא אמריקני אחר בשם ד"ר ג'ון אפלארג'ר (Upledger ). הדבר קרה בזמן ניתוח בעמוד השדרה, כשאפלאג'ר שימש כמסייע. כשנאלץ לאחוז בקרום המוח, הוא גילה שהקרום נע בתנועה אי רצונית משל עצמו, שאינה תואמת את קצב הנשימה או את קצב פעימות הלב. אפלאג'ר נשבה בתופעה, למד את השיטה והפיץ אותה לקהל הרחב בקורסים קצרים ואינטנסיביים, באמצעותם יכול כל אחד ליהפך למטפל בקרניו-סקרל. עד אז היא הייתה נחלת הרפואה האוסטיאופתית.
הטיפול באמצעות הקרניו-סקרל עובד עם עצמות הגולגולת ועם ויסות הנוזל עצמו. יש מספר נקודות בגוף שדרכן ניתן לבוא במגע עם תנועת הנוזל ובעזרת מניפולציות עדינות להשפיע על זרימתו. מטפל הקרניו- סקרל יידע לזהות, על סמך מגע ותחושה של מקצב הנוזל, אזורים בגוף שבהם יש חסימה, זרימה מוגבלת או בלתי סדירה של אנרגיה. באמצעות הטיפול ניתן לייצב מחדש את הזרימה באזור הפגוע.
על אף האפקטיביות הרבה שבו, מתבצע הטיפול בקרניו-סקרל באמצעות מגע מאד עדין, מגע המכונה FIVE GRAMME TOUCH או בדרך ציורית אחרת- מגע של כף יד על עפעף העין, בלי שזה יכביד על העין. במחקריו האחרונים פיתח אפלאג'ר יחד עם ד"ר קרני, רופא מישראל רובד נוסף לשיטה שעוסק בשחרור טראומות נפשיות. את האספקט הזה של השיטה הוא כינה בשם שחרור נפשי גופני ( SOMATO EMOTIONAL RELEASE ) , והוא משלב, פרט לעבודה הגופנית, דיאלוג ושיחה עם המטופל תוך כדי הטיפול. השניים גילו באמצעות שחרור אזורים חסומים בגוף משתחררים מחסומים רגשיים וטראומות העצורות בגוף. הזיכרון התאי בגוף זוכר כל חוויה טראומטית, ודרך העבודה הגופנית ניתן להגיע ולשחרר חסימות מהרובד הנפשי.
מלבד היותה של השיטה מדעית לכל דבר, הייחוד שבה לדעתי, הוא בשילוב שהיא עושה בין המדע לרוח, בין מערב למזרח אם תרצו. לכאורה, זו שיטה שניתנה להסבר מדעי, פרטני והגיוני, שכל רופא מערבי קונבנציונלי יבין וחלקם גם יקבלו, אך למעשה הטיפול עצמו מתרחש באמצעות כלים שהמדע עלול להתכחש לאיכותם המרפאת:כפות ידיו של המטפל, תבונתו, רגישותו והאינטואיציה שבו. מטפל הקרניו- סקרל נדרשת היכולת להיפתח לזרימה של אנרגיה ולאפשר לריפוי לקרות דרכו. זהו אולי הדבר העיקרי המבדיל שיטת טיפול זו משיטות מערביות, שבהן הרופא "עושה" את הטיפול או "גורם" לו לקרות. המטפל הקרניו-סקרל נדרשות איכויות שלא נלמדות בבתי ספר לרפואה, איכריות של קשב, מדיטציה ויכולת הבנה וקבלה של הימצאותו של דבר אחר, גדול ורחב מאיתנו מניע את הדברים וגורם להם לקרות.
בשנים האחרונות מלמדים את השיטה בכל העולם. אחד המקומות שבהם לומדים את השיטה בקורס בן חודשיים וחצי הוא האשראם של אושו בפונה, והיא נקראת שם "איזון באמצעות הקרניו-סקרל". בדרנה, תלמידה של אושו, שהיתה במחיצת ד"ר אפלאג'ר תקופה ארוכה, ומזה חמש שנים שהיא מלמדת את השיטה בפונה. כיום נחשב הקורס לאחד המבוקשים באיותר באשראם, ומדי שנה מוכפל בו מספר התלמידים. אני עצמי נפגשתי עם הקרניו-סקרל לראשונה בפונה, ועד לתהליך כתיבת כתבה זו שאבתי את כל הידוע לי על השיטה משיחות עם חברים שלמדו אותה שם. על כף זיקתי הרבה לפונה ולדרך שבה מלמדים שם שיטות ריפוי הוליסטיות, נאלצתי להרכין ראש, כאשר באתי לדבר עם אילנה גולקר , (D.O:M.R.O) , אוסטיאופתית מוסמכת שהתמחתה ועובדת בטכניקות האוסטיאופתיה והקרניו- סקרל כחמש –עשה שנה. גולקר, רקדנית בעברה, למדה אוסטיאופתיה באנגליה במשך חמש שנים שבמהלכם התמחתה גם בקרניו –סקרל. בתום לימודיה היא עבדה בקליניקה שמתמחה בשיטת טיפול זו. לגבי גולקר הקרניו-סקרל הוא רק ענף בתוך האוסטיאופתיה, שיטה המתמחה במגבלות ובליקויים מכאניים בגוף והשפעתם על התנועה שבין חלקי הגוף. מה שמפריע לגולקר זו השיטחיות, העובדה שכל אחד יכול להיהפך למטפל קרניו-סקרל אחרי קורס מזורז. אפלאג'ר מבחינתה הוא מפיץ השיטה להמונים, ועל אף שככלל היא רואה זאת בחיוב, היא גם מודעת לבעיותיות שהדבר יוצר, לדבריה חשוב שמי שמטפל בשיטה ידע את התיאוריה על בוריה, את האנטומיה, הפיסיולוגיה, המבנה וכל שאר הדברים שאותם לומדים שנים רבות, לימוד השידה, לדעתה , דורש ידע מעמיק, נרחב, מדויק ומפורט באנטומיה של הגולגולת, המוח, מערכת העצבים וכו'. הידע התיאורטי, המדעי חשוב בעיניה באותה מידה כמו אינטואיציה, יכולת הקשבה ומדיטציה. זה לא שהיא מחשיבה עצמה למטפלת יותר טובה ממי שלא למד שנים רבות, אך חשוב שנקודת המוצא תהיה שווה מבינת הידע שמעניק ממדים נוספים לעומקו של המטפל.
אחד הדברים שלולקר הראתה לי קשור שוב באיזון. הנטייה שלי בעקבות מסעותיי לעולם המדיטציה וגילו הידע האינטואיטיבי שמצוי בכל אחד מאיתנו הייתה להתעלם מהידע שנרכש דרך השכלה ולימוד ובמקומו לשים בעדיפות עליונה את הדגש על תחושות בטן והרגש. גולקר הראתה לי את הסכנה הגלומה בדבר. מתי השימוש במילה "אינטואיציה" נשען על ידע עמוק שהוא ידיעה בכל רמ"ח אברי ומתי בורחים ומשתמשים ב"אינטואציה" כדי לכפות על אינפורמציה שאין לי מספיק הבנה ובהירות, כדי לחזור אליה. בשוק הרפואה האלטרנטיבית, כשההיצע כה רב ומבלבל זה עלול להיות מסוכן להסתמך על "אינטואיציה" בלבד. אני זוכרת שכשרק סיימתי את כתיבת הכתבה עשייתי ניסיון עם חבר וניסיתי להרגיש את זרימת הנוזל. ברגע שבו הצלחתי להרגיש במקצב שקט ועדין מאוד ומסוים בגופו נבהלתי ועצרתי. הבנתי שבבורותי ובחוסר ניסיוני אני יכולה גם להזיק. באותו רגע גם הבנתי שחסר בכתבה שלי בשר בדמות ידע אובייקטיבי ומקצועי, כזה שלא בא רק מהחממה של פונה, אלא כזה שיכול להתמודד עם העולם שבחוץ, עולם שהוא ספקני, שואל שאלות וחוקר. ואם עד היום בזתי וחשבתי שספקנות היא תולדה של ביקורת חוסר אמון, אני מבינה עכשיו שספקנות היא בעצם כלי שדרכו ניתן להגיע לעומק ועל כך אני מודע לאילנה גולקר.
סוזן, נירב ושוניים, חברי , הם שלושה מטפלים בשיטת הקרניו-סקרל שלמדו והתמחו בה בפונה. שלושתם הגיעו אל הקרניו אחרי מסעות ארוכים בהודו, יפן, אוסטרליה, נפאל, עבודה באירופה והיות ארוכות באשראם של אושו בפונה. לא מזמן הגיעו נירב ושוניים לישראל אחרי שנים רבות של נדודים והחליטו להשתקע פה קמת, לפתוח קליניקה לטיפולים ולתת מהלב. מלבד הקרניו, נירב( 34) הוא גם רייקי מאסטר, מטפל במסאזי איורוודי , עוסק באמנויות לחימה ומלמד טאי צי' ואייקידו. שוניים (27 ) הוא רייקי מסטר ומטפל בהיפנוזה.

סוזן ( 34 ) הגיע לישראל לפני ארבע שנים, אחרי שבע שנים באסיה, ולאחר תקופה קצרה עבר לגור בגליל והחל לעבוד במלון "מצפה הימים" שליד צפת, כמטפל בעיסוי הוליסטי, ארומתרפיה, רייקי וקרניו-סקרל. שאלתי אותם מה מיוחד לפי דעתם את שיטת הטיפול באמצעות הקרניו-סקרל משיטות אחרות? סוזן:"יש בעיה עם הרבה שיטות שבאות לטפל בגוף שסובל מתפקוד לקוי: פעמים רבות לאחר שהבעיה כביכול נפתרה חוזר הגוף לסורו, אתה מתקן משהו והבעיה חוזרת על עצמה. המוטו בקרניו הוא ללכת עם הגוף ולא לכפות עליו שום דבר. המטרה היא בראש ובראשונה לת לגוף להבין שאנחנו לא מנסים לשנות שום דבר בכוח, רק מנסים לעשות משהו שהגוף מזהה כעזרה וזה גם השינוי מחזיק מעמד. לדוגמה: אם משהו ייפול אחורה בהפתעה מיד יפעל בגוף אינסטינקט שיפעיל את השרירים על מנת להקטין את עוצמת הנזק. לגוף אין יכולת הבחנה שהסכנה עברה, הוא יכול להישאר מכווץ באזור המכה מהיום ועוד עשרים שנה. אותו אזור בגוף מתחיל לתפקד כ"גנב אנרגיה". מתוך מאה אחוז, שבהם משתמש האדם לתפקודו הרגיל, ילכו חמישה עד עשרה אחוז מהם כדי לעמעם את הכאב ולא להרגיש אותו. עם הזמן מתחיל אדם להרגיש עייף ומחוסר אנרגיה. הקרניו בא לסלק את גנב האנרגיה לצמיתות. מעצם העובדה שמערכת כל כך מרכזית ועובדת בצמידות עם המוח יש אפשרות לשחרר ולפתור בעיות הרבה יותר עמוקות מרובד של שרירים ועצמות. הקרניו עוזר לך בעצם לאתר את מקור הבעיה".

נירב:" מה שמייחד את השיטה, לפי דעתי, הוא שבזמן שהבסיס להרבה שיטות הוא בעבודה מחוץ אל הפנים, הקרניו מתחברת אל המקור, אל המרכז של האדם והיא פועלת מן הפנים אל החוץ. זו שיטה מוכחת מבחינה מדעית, אבל בו בזמן זו גם עבודת גוף מאד אינטואיטיבית. המדע האינטואיציה הולכים יד ביד. מי שזקוק להסבר מדעי כדי להבין, יקבל אותו, אבל בין כה וכה הריפוי שמתרחש לא קורה דרך ההבנה.
"אצלי השיטה מתחברת עם אומנויות הלחימה, שבהן עוסקים בכוח ובחסימתו. ברגע שיש כוח ומשהו בא איתו במגע, נוצר מאבק כוחות. באמנויות הלחימה המגמה היא ללכת עם הכוח ולא נגדו. כשאין לכוח שום דבר שמתנגד לו אתה יכול להוביל אותו לאן שצריך. בקריו מתחברים לתנועות גוף. ברגע שהגוף משדר "לא, לא מכריחים אותו ולא הולכים נגדו. "העבודה עם קרניו היא כמו מן ריקוד פנימי: אתה מצטרף אל הכוח ומצרף למקצב הפנימי שבו. מה שאני אוהב בקרניו זה שקיים לשיטה הסבר מאד מדויק ומדעי, אבל אני מתחבר דווקא לצד האזוטרי שבה, שהדבר שרק בעמוד השדרה זה בעצם מרכז כוח החיים- הצ'י. שנים שאני עושה טאי צ'י , אייקידו, יוגה ותמיד מזכירים את מרכז הכוח. אז מבחינה מדעית הנוזל זורם שם, אבל מבחינה אנרגטית זה בדיוק הכוח אעליו מדברים. בטיפול עם קרניו אתה מתחבר הלכה למעשה למרכז הכוח החיים, וברגע שהתחברת למרכז הכוח התחברת להוויה. כדי להתחבר למרכז של אדם אחר אתה חייב קודם כל להגיע למרכז שלך. ברגע שאתה שם- אתה נעלם ונוכח בו זמנית ומשהו עובר דרכך, משהו שייחודי לקרניו, לאותו מקצב פנימי".
שוניים:"מה שמייחד את הקרניו הוא שזו שיטה פשוטה ביותר והאפקט שלה מדהים. אני עסקתי קודם ברייקי ובהיפנוזה, ובקרניו מצאתי את הכל: אם שיטה מסוימת פועלת על רובד מסוים, הקרניו עובדת על כל הרמות. מהרמה הגופנית ועד הנפשית, ומכסה מגוון שלם של בעיות: טראומות, פגיעות גוף, כאבי ראש, מיגרנות, בעיות גב, בעיות עיכול, בעיות הורמונליות והרשימה עוד ארוכה.

מה נדרש ממטפל הקרניו- סקרל?


נירב:" ההרגשה היא שאנחנו צינורות. אנחנו מתחברים לממד מסוים שבו הדברים קורים מעצמם. מרבית העבודה של המטפל היא בהתכוונות. אתה לא מכריח את הגוף, אתה מתכוונן אליו. הדבר המדהים הוא שאתה מתכוונן למשהו והוא פשוט קורה: אתה מבקש משריר להיפתח ולהשתחרר והוא משתחרר. כשאתה מתחבר למרחב הזה שבו מתרחש הטיפול, הגוף מתחיל לעשות את הריפוי בעצמו. זו הנטייה הטבעית שלו. כשמרגישים כאב, זה מסר מהגוף שהוא מבקש שתשומת לב והקשבה, "אני רוצה ריפוי". ברגע שאתה מתחבר הריפוי קורה מעצמו".
סוזן "הדגש הוא שאתה לא עושה . הגוף רוצה לשחרר משהו , והוא מוביל אותך. זז כשהוא רוצה לזוז, עוצר כשהוא רוצה לעצור. עכשיו לדוגמא בטיפול המון אנרגיה השתחררה מהחוליות בגב, ואני הרגשתי שהגוף פשוט מכיר תודה.
"הייחוד של הקרניו הוא גם מה שמאפיין מטפל קרניו טוב: היכולת להישאר פסיבי עד כמה שאפשר בזמן שמתרחשים דברים גדולים וחזקים בגוף. האנרגיה קיימת ואתה לא צריך לקחת אותה לשום מקום, אתה רק צריך לאפשר לה את התנועה. אתה לא עושה. אתה עושה רק כשאתה מעוניין לעשות תיקונים טכניים כמו חוליה שצריך להחזיר למקומה. במקרה הזה אתה מתחבר לאנרגיה של האדם ובאמצעותה אתה יכול להזיז דברים ולתקן. בזמן הלימודים היה לי מדהים לגלות שבכל שהתקדמתי הרגשתי שאני לא לומד משהו חדש, אלא שפשוט מנקים את האבק מידע שתמיד היה קיים והוא קיים אצל כל אחד והגיע הזמן להיזכר בו מחדש".
שונייים: קראתי שאפלאג'ר אמר פעם על דיקור:"זה לא איך אתה שם את המחט, זה לא איפה אתה שם את המחט, זה מי שם את המחט". הטכניקה עצמה היא מאד פשוטה. מה שחשוב הוא המטפל. אם הוא מטפל טוב, הוא פשוט יזרום ויאפשר לדברים לקרות.
"אחד הדבריםשהבנתי הוא שעד שלא התמודדת עם משהו בעצמך, אף אבן אדם שבא אליך לטיפול לא יוכל להתמודד עם זה דרכך. זאת אומרת שאתה חייב לעבור המן תהליכים פנימיים ולעשות עבודה עצמית אינטנסיבית כדי שתוכל להיות נוכח ברגע שמשהו חזק קורה".
איך אתם מתמודדים עם רובד השחרור הרגשי הSOMATOEMOTIONAK RELEASE שבטיפול?
נירב:"זה מסע שאתה יוצא אליו ולעולם אינן יודע לאן הוא יוביל אותך. לא קורה שיש שני טיפולים שהם אותו דבר. יש טיפולים שקטים, שאין בהם שחרור של רגשות או של טראומות, אבל אם אדם עובד על המודעות שלו, הטיפול יעזור לו להיפתח ובטיפול השני או השלישי קורה משהו. "כשאדם מגיע לסדרת טיפולי קרניו הוא נכנס למסע של מודעות. הטיפול עוזר לו להתחבר ממקום חדש, מקום של התבוננות ואי הזדהות. לכל טיפול יש המיוחדות שלו, ודרכו גם אתה, בתור מטפל, עובר את הצמיחה שלך.
"כל בן אדם יאפשר ריפוי ברמה שמתאימה לו. אם אדם מסוים עבר איזו טראומה, תוצאותיה יתבטאו בגוף . זה לא משנה אם היא פיסית או נפשית, בכל מקרה היא תשב בגוף. לפעמים אתה מרגיש שדברים משתחררים, ואתה לא בדיוק יודע מה השתחרר. לא תמיד יכול המטופל למצוא את ההסבר ההכרתי למה שקרה. לפעמים קשה להכיל את העוצמה של החוויה או טראומה, ואז השחרור קור, אבל לא נכנסנו להגדרות ולהבנות פסיכולוגיות. אספנו את הלכלוך וזרקנו לזבל. לא התיישבנו לנבור בזבל ולחפש מה בדיוק היה שם. הלכלוך נוקה וזה מה שחשוב".
בשיחה אתכם עולה שהנקודה המשמעותית היא האיכות שמביא אתו המטפל. מהזווית הזו אני רוצה לשאל אתכם. מה אתם מביאים אתכם כמטפלים בעקבות הדרך שאתם עברתם. לשלושתכם מסלול דומה: מה הבאתם אתכם מפונה בתור מטפלים?
שוניים:"בפונה מלמדים את השיטה במשך חודשיים וחצי שבמהלכם משלבים קורס ריברסינג, חקירה פנימית למהות המטפל, מדיטציות, קטוזיסים ושחרור רגשי, דברים שמקדמים אותך בתור אדם או מטפל ומנקים לך רבדים הרבה יותר עמוקים מהרובד המקצועי והרפואי . אני מרגיש שבזכות העובדה שעשיתי הרבה קבוצות תרפיה וחוויתי מדיטציה לעומק, היכולת שלי להביא לטיפול איכויות של גמישות, זרימה ואי הזדהות היא גדולה".
נירב: " בפונה למדתי להתחבר למרכז. למדתי לחוות את המקום הזה כמו שזורקים אבן למים ומסביבה נוצרים מעגלים. המקום שבו האבן נפלה הוא המרכז. מה שקורה מסביב הם רק המעגלים. כשיש לך מרכז אתה עץ שיש לו שורשים באדמה, כשאין לך, אתה עלה נידף ברוח. החיבור עם המרכז גרם לי להתחבר עם אנשים דרך הלב. אני מתחבר כאדם לאדם לא כמטפל למטופל. אתה לומד להסיר את השיפוט מהחיים, את המושג "נכון" או "לא נכון, אתה מקבל את הדברים כמו שהם. את האיכות הזו אתה מביא לטיפול: אתה מבין שאתה רק תומך בתהליך, וכל מה שצריך לקרות קורה".
סוון":הרבה מטופלים באים ושואלים אותי איפה למדתי. אני מרגיש שמה שהבאתי אתי מפונה זה שאני לא בא למטופל מתוך הרגשת עליונות שיש לו בעיות ואני הולך לפתור לו אותן. לכולם יש בעיות. הייתי בפונה הרבה זמן לפני שהתחלתי ללמוד. טיפלתי בעצמי קודם: עשיתי קבוצות מדיטציות, עבדתי באשראם, ויום אחד נוצרה בשלות לעלות מדרגה ולהתחיל לטפל באנשים. מבחינתי שוכב על השולחן בן אדם: לא לקוח, לא מספר אישי ולא איזו הגדרה של בעיה זו או אחרת. זאת לדעתי הבעיה עם הרפואה המערבית:שאין לרופא זמן לדבר עם המטופל. כי מספיק שהרופא יסכים להקשיב וכבר האדם מוריד מעצמו חלק המשא שהוא סוחב עליו".
בשיחה עם אילנה גולקר היא הודתה שהקרניו הוא בדמה ונשמתה. במשך שנתיים היא זעקה ש"המלך עירום"" בזמן שחבריה לכיתה התלהבו מקצב הנוזל ותחושתו היא לא הצליחה לרגיש אותו. "למה? אני לא יודעת למה. אולי הייתי סקפטית, זה לא משנה. יום אחד פשוט הרגשתי אותו וזהו. היום אני לא יכולה להבין איך אפשר לא להרגיש אותו." מבחינתה היא מטפלת ברקמות:"אם הגוף תקוע בדפוס מסוים אני הולכת עם הרקמה עד מצב של STILL POINT, שבו היא לא רוצה לזוז יותר. במצב הזה אני נשארת כמה זמן שצריך עד שפתאום קורה משהו, משהו משתחרר, מסתדר וחוזר למצב הנורמאלי. מה שאני עשיתי היה להביא את הרקמה למצב שבו היא תרגיש בטוחה ותוכל להיפתח". שאלתי אותה מה היא אוהבת בקרניו, ולמה היא מתחברת בו, שכן על אף שלל הטכניקות העומדות לרשותה, היא בוחרת להשתמש בטכניקה זו פעמים רבות, היא סיפרה לי שתקופה ארוכה היא הייתה אומרת שיהא מוכנה לשלם כדי לטפל בקרניו-סקרל. "זה מצריך אותי להיות במצב של כלי, מצב נייטרלי עם יכולת להכיל.זה מצב, שבתור מזר אריה שמאוד מלא בעצמו, לא תמיד אני נמצאת בו. בזמן העבודה אני חייבת להיות מאד שלווה ובמצב מאד חזק של אי –עשייה. כשאני עייפה אני לא מסוגלת לטפל בקרניו. כשאני עייפה אני עושה קנקים ופעולות עם יותר "עשייה". כשאני מטפל בקרניו נופל עלי שקט גדול, אני עובדת בעיניים עצומות ובהקשבה גדולה".
אז אם כך, שאלתי אותה, אם את נמצאת בשקט, בהקשבה, במדיטציה, בלהיות כלי, למה את נזקקת לידע בעצם? "ללא התיאוריה", היא עונה לי, "לא היה לי במה להיאחז. אני כל הזמן חוזרת לשאלות: מה קורה? מה תפוס? מאיפה זה בא? חשוב להבין את המכאניזם. כל עצם היא עולם בפני עצמו.הנטייה בעבודה היא להיכנס ולהישאב אל תוך המוח, והידע שנמצא אצלי מאשפר לי כל הזמן לחזור אל עצמי. אני גם אומרת שאמנם חייבים את הידע ברקע אבל בשלב מסוים אתה "זורק" אותו, כי אתה לא צריך אותו יותר, אבל חשבו שהוא גודם כל יהיה שם כנקודת מוצא, כביטחון.
"זה כמו שתשאלי אם צריך ללמוד אנטומיה בשביל ללמוד מסאז'. ברור שאפשר להיות מסאז'יסט גם בלי ידע באנטויה, אבל אם את שואלת לדעתי אז לימוד אנטומיה יעשיר בהרבה את העבודה של המסאז'סט".
תם המסע שלי בעקבות נוזל הקרניו- סקרל ואיתו גם הכתבה. לומר האמת, יצאתי מאד עשירה מהכתבה הזו: כמו בכל דבר, גם פה ראיתי את ההשתקפות של עצמי והצלחתי להשיל מעלי עוד כמה קליפות. רציתי לשתף בחוויה שעברתי וגיליתי שזה לא מספיק כדי להחזיק כתבה עיתונאית. רציתי להעביר את רוח פונה, וגיליתי שלא הייתי מספיק ישירה וממוקדת. רציתי לספק מידע על שיטת טיפול מסוימת, ונדהמתי לגלות עד כמה שרלטנית ושטחית אני יכולה להיות. ובעיקר גיליתי, בתור חסידה גדולה של התנועה לפתיחת הלב, כמה עדינות נדרשת כדי לאפשר את התנועה הרכה הזו מן הפנים אל החוץ כשרוצים להעביר מסר, כמה מרכוז צריך כדי לשתף אחרים בחוויה שלך ולא לכפות אותה עליהם. אז פשוט תודה.


סימני פגיעות במערת קרניו-סקרלית

שיטת הטיפול הקרניו-סקרלית

קרניו - בלועזית גולגולת
סקרל - בלועזית בסיס עמוד השדרה
שיטה זו פותחה ע"י רופא אמריקאי ג'ון אפלחחג'ר. המערכת הקרניו-הקרלית כוללת גם שרירים, פרקים וגידים. למערכת זו יש קצב משלה עם תדירות מסוימת. הפרעות במערכת הקרניו-סקרלית גורמות למחלות כגון: PDD ( אאוטיזם). כאבי ראש ובעיות התפתחות.

ד"ר לויט מציג מספר סימנים שעלולים להעיד על פגיעות במערכת הקרניו-סקראלית אצל תינוקות וילדים:
• מצבים שבהם התינוק בוכה ועצבני כל הזמן
• כאשר התינוק מרייר הרבה מאד
• כאשר התינוק אינו מצליח למקד את ראייתו
• כאשר התינוק אינו מצליח לאחוז בחפצים בידו, וסובל מחוסר קואורדינציה
• אצל ילדים גדולים יותר, הפגיעה, במצבים קשים, יכלה להתבטא בעיות תקשורת, בעיות מוטוריקה העדינה, בקשב וריכוז, עצבנות וחוסר קשר עם ילדים. במצבים קשים, היא עלולה לגרום לנכות ולאבחנה של פיגור.

סימנים העלולים להעיד על פגיעות במערכת הקרניו-סקראלית אצל מבוגרים:
כל הסימנים האמורים אצל ילדים ( חוסר ריכוז, חוסר אפשרות למקד את הראייה, חוסר קואורדינציה, עצבנות וכו') תקפים גם אצל מבוגרים, ועלולים, כאשר מדובר בתלונות שסיבתן נותרה ללא אבחנה, להצביע על פגיעה במערכת הקרניו- סקראלית.
• כאבי ראש, ובעיקר כאב ולחץ בחלק האחורי של הראש
• קושי לשאת אור
• בחילות וסחרחורות
• חולשה, הזעה מרובה
• רצון לישון
• קושי לנשום
• כאבי גב, כאבים בעמוד השדרה, כאבי שרירים.


*פגיעה במערכת הקרניו-סקראלית אצל מבוגרים עלולה להיווצר גם כתוצאה מטיפולים אגרסיביים באיזור הראש, כמו למשל טיפול פרוטזה בפה, ניתוחי אף וכו'.



TROI DESIGN www.Troi.co.il בניה עיצוב איחסון אתרי אינטרנט