טיפול באפילפסיה.
קשה להאמין שרק לפני שנתיים, הילד הזה לא הצליח להתמודד בלי תרופות אנטי-אפילפטיות חזקות וחווה עיכוב חמור בהתפתחותו. הודות לטיפול של לב לויט, טים הפסיק ליטול את התרופות, כשההתקפים שלו שככו לחלוטין. יתר על כן, הוא החל להתפתח אינטלקטואלית, תוך אינטראקציה עם אנשים ועם חבריו בבית הספר. הוא שר יפה ומנגן בגיטרה.
— תגיד לי, אתה יודע לשיר שירים? מה אתה אוהב לעשות?
אני אוהב/ת לשיר.
— האם אתה מנגן בגיטרה?
— רק (לא נשמע.)
מה עוד אתה יכול לעשות? אתה יכול לשיר שירים?
- יכול.
— אילו שירים תשיר?
- כל מיני דברים שצריך.
— אנא ספר לי, כשהגעת אלינו, באיזה מצב היה הילד?
הגענו למרפאה לפני שנתיים.
- מהי האבחנה?
- אובחן כסובל מאפילפסיה.
פיגור שכלי?
- פיגור שכלי.
כמה זמן נמשכו התקפי האפילפטיה?
— הן היו חמורות, היו 6 פיגועים ביום.
כיצד הוא התנהג לאחר ההתקפות?
הרגשתי ממש רע, הייתי צריך לישון.
- האם הוא לקח תרופות כלשהן?
- לקחתי תרופות פסיכוטרופיות.
- כמה כדורים ביום?
— בהתחלה, 1 בבוקר, 1 בערב. אחר כך 1,5 בבוקר, 1,5 בערב.
— איזו תרופה?
- טגרטול.
- מה הייתה התפתחותה?
– הייתי רחוק מאוד מאחור.
– מה היה מצב הרוח שלך?
"הוא היה עצבני, תוקפני כל הזמן. והוא היה מפגר שכלית; הוא לא ידע לקרוא; הוא ידע כמה אותיות, אבל הוא היה שוכח אותן, ואז זוכר אותן..."
— אז התחלנו טיפול. הורדנו בהדרגה את התרופות, נכון? הוא התחיל לקחת אותן בתדירות נמוכה יותר. איך התפתח מצבו? מה השתנה במהלך הטיפול?
כמעט הכל התחיל להשתנות.
- מה בדיוק?
— ההתקפות חלפו – כעת כמעט ואין התקפות.
האם אנחנו לא נותנים תרופות עכשיו?
"לא, לא נתנו לו תרופות כבר הרבה זמן. וההתפתחות שלו הייתה באמת יוצאת דופן. הוא יודע לקרוא. כישורי החישוב שלו עדיין חלשים, אבל הוא כבר מסוגל לעשות כמה חישובים. קודם, הוא לא הבין מה מישהו רוצה ממנו בכלל."
איך הוא התחיל להתנהג בסביבתו – עם הסובבים אותו?
אני יכול לשלוח אותו לחנות, הוא יקנה את זה בלי שום בעיות.
מוצר, הא? הוא התחיל לנגן בגיטרה?
הוא התחיל לנגן בגיטרה. והוא התחיל לתקשר עם אנשים כרגיל. אנשים מדברים איתו.
האם הוא היה מסוגל לדבר עם אנשים סביבו בעבר?
— לא, בעבר, אם מישהו התקרב אליו, הוא היה איכשהו מתרחק בצורה פראית, והיה קשה לזר לתקשר איתו.
- ועכשיו?
- ועכשיו שלום עם השכנים ועם כל העם.
— את מי אתה מכיר מבין השכנים שלך, טים? אתה מכיר את כל השכנים שלך, את החברים שלך? יש לך חברים, טים?
— רק בבית הספר. (את השאר לא הבנתי)
— ספר לי מה עוד השתנה בו – התפתחות, אינטליגנציה, תקשורת?
"כן, הכל השתנה. הוא הפך לאדם אחר לגמרי. אני יכול עכשיו לתקשר איתו ברוגע, כמו אדם רגיל. לא יכולתי לתקשר איתו לפני שנתיים; הייתי צריך להסתגל אליו - לעצביו, להתפתחות שלו - הכל היה צריך להילקח בחשבון, להיחשב. עכשיו אני מתייחס אליו ברוגע, כמו שאני עושה עם כולם."
ואין התקפים, נכון?
- לא.
- האם עשית את הבדיקה?
כן, עשינו בדיקה.
- תראה לי את זה.
מה עשית? אילו בדיקות ביצעת?
איי ג'יי.
הנה, אנחנו נראה לכם הכל.
"אנחנו מאוד מרוצים מהטיפול. מרוצים לחלוטין. זה מה שהיינו צריכים. מה שרצינו."
- האם הפסקת לקחת את התרופות שלך?
- כן.
האם יש עכשיו התכווצויות?
אין התכווצויות, כלום.
האם הילד עשה התקדמות שכלית כלשהי?
- כן.
הוא נהיה הגיוני, מבין... שמעתי אותו שר (לא נשמע).
- שר.
– האם הם קוראים לו?
— הם קוראים לו. הוא שר גם בבית הספר וגם בכל הקונצרטים שבהם הוא סולן.
- טוב.
— גם שכחתי לומר שהצד השמאלי של המצח שלו היה צר יותר, אבל עכשיו הוא מאוזן.
— הרימו אותו, הראו אותו שוב. מה היה שם? האם הוא הצטמצם?
— הוא היה צר. בצד שמאל הוא היה הרבה יותר צר.
זה התייצב עכשיו, נכון?
— עכשיו זה התייצב.
טוב מאוד. ואתה משחק משחקים ב-(לא נשמע).
— מפות.
אילו קלפים אתה משחק? משחקי טלוויזיה?
— מפות בטלוויזיה וב (לא נשמע)
מצוין. שחמט? אתה משחק שחמט?
— בטלוויזיה.
כל הכבוד.
