יום אחד לקליניקה של ד"ר לויט נכנסו אם וילדה בליבוש צנוע, וסגור. תכף ניתן היה להבחין, שהן דתיות. כשהאם נכנסה לחדרו של הרופא היא התחילה בסיפורה.
לאחר לידתה של בנה הבכור במשך תקופה ארוכה לא הצליחה להרות. הריונה השני נחת עליה בהפתעה גמורה. אך השמחה של לידת בתה השנייה הייתה מעולה בבעיות קשות, אשר הופיעו מייד לאחר הבאתה לעולם. הילדה לא אכלה כלום, וכל מה שכן אכלה הקיאה מייד. היא בכתה 3-4 ימים רצוף. הייתה באי שקט מתמיד וניסתה לטרוק את ראשה במיטה או בסורגיה. בעלה רק תפס בראשו ושאל שאלה מתבקשת :"מה נעשה איתה?" אם כבר הייתה נרדמת ישנה גרועה מאד. גם כאשר נרדמה שינה שלה הייתה קצרה וחסרת שקט, לעטים הייתה פורצת בבכי תוך כדי שינה. היא בקושי עלתה במשקל. בגיל שנתיים לא דיברה. כל הבדיקות בטיפת חלב לא היו תקינות. התחילה ללכת בגיל שנה וחצי. בגיל 3 נכנסה לגן ילדים, אך שם ישבה בפינתה מבלי ליצור קשר עם אף אחד. לא הגיבה לשום דבר ולא יצרה קשר עם אף אחד. שעריה היו דלים מאד ובקושי גדלו. היא באופן היסטרי פחדה מאנשים. הייתה תוקפנית ביותר. היא אובחנה כאוטיסטית.
פעם אמה חלמה חלום ובעקבתו הגיעה לד"ר לויט. "איזה חלום" : שאלתי אני. "חלום שהתגשם, חלום שהתגשם" : פעמיים אמרה לי האם.זאת הייתה תשובתה. לא שאלתי אותה יותר.
לאחר טיפול ראשון אצל ד"ר לויט הם יצאו לרחוב. בדיוק אז היו חגיגות גדולות ברחוב והייתה מוקמת בו במה. הילדה, אשר לא מכבר פחדה מאנשים פחד גדול באופן פתאומי טיפסה לבמה חטפה את המיקרופון, אך בסוף התביישה ולא דיברה. כאשר כמה טיפולים כבר היו מאחוריה הילדה החלה לאכל ולתקשר כראוי. עברו הקאות, בכי ופחדים. שעריה החלו לצמוח. נעלמה תוקפנות.
בגיל 6 היא הלכה לבית ספר רגיל. היום הילדה בת 8 . היא עושה שיעורים לבדה. מחממת אוכלת לעצמה ולאחותה. הולכת למכולת. היטב עושה חשבון לכסף. נכנסת לתוך מקומות סגורים כמו בנינים, חדרים -ללא פחד. אפילו מבטי המנוסה לא הבחין בהפרעות כלשהן. ילדה רגילה לחלוטין ( אני בזמן השיחה שאלתי אותה כמה שאלות וקיבלתי תשובות מלאות בליווי חיוכה המקסים).
לפני עזיבתן שוב פעם שאלתי את אמה על החלום. היא אמרה:"חלום שהתגשם", וקרצה לי , ז"א תגיעי לבד לתשובה.